תזונת תוכים

גורמים רבים משפיעים על בריאות התוכי שלנו. לצערנו, לא על כולם יש לנו שליטה.
אבל אחד הגורמים החשובים ביותר לבריאות התוכי הנמצא בשליטתנו הוא התזונה.
חלק נכבד מהתוכים שאנו מגדלים סובלים מתת תזונה. תת תזונה זו נובעת מהעובדה שהם אוכלים רק גרעינים. גם תוכי שניזון רק מגרעינים וחתיכות תפוח פעמיים בשבוע הוא תוכי בתת תזונה.
גרעינים הם "ג'אנק פוד" לתוכי.
ותוכי שאוכל רק אותם, גם אם יאכל הרבה מהם- מפתח עם הזמן בעיות הנובעות מתת תזונה.
אחוז נכבד מהתוכונים והקוקטילים מתים ממחלות שנגרמו או לא נמנעו עקב תזונה לקויה.
בתוכים גדולים הבעיה חמורה יותר: תוכי שאמור לחיות בין 40-50 שנים, כמו הג'אקו, לדוגמה, חי בממוצע 20-15 שנים אם הוא ניזון מגרעינים בלבד. כלומר מחצית מתוחלת החיים שלו.
גרעינים, אגוזים, בוטנים, פיסטוקים- כולם שייכים לאותה קבוצה דלת ויטמינים ועשירה בשומנים .
בטבע , התוכי כמעט ולא אוכל גרעינים.
בטבע תוכים אוכלים זרעונים וגרעינים רק באביב, לקראת הרבייה. בנוסף, הזרעים שנמצאים בטבע מכילים הרבה פחות שומן מהגרעינים שגדלים בשדות אצלנו.
(בחקלאות המודרנית מגדלים בכוונה זרעים בעלי תכולה גבוהה של שומנים. )
למעשה, רוב התוכים ממש מתים על פיצוחים. זה פשוט טעים להם. אבל כמו שאנחנו לא מגדלים ילדים רק על במבה וצ'יפס, אנחנו גם צריכים ללמד את התוכי לאכול עוד דברים.
תוכי ,כדי להיות בריא, רצוי שיאכל מגוון מזונות. כל מה שאנחנו אוכלים- מותר וגם רצוי שהתוכי יאכל – חוץ משוקולד ואבוקדו. עדיף גם להימנע מבצל ושום לא מבושלים.
תוכי צריך לאכול בעיקר כופתיות.
זהו מזון לתוכים המוכן באופן דומה למזון יבש של כלבים וחתולים. הכופתיות מהוות מזון מאוזן מבחינת תכולת הוויטמינים והמינרלים , החלבונים, השומנים והפחמימות (סוכרים).
למרות זאת לא מומלץ לתת לתוכי רק כופתיות .
כופתיות מאיכות טובה הן מזון מצוין- אבל לא מושלם.
אנחנו פשוט לא יודעים כל מה שהתוכי צריך לאכול. ולכן חשוב להשלים את תזונת התוכי בעזרת ירקות ופירות. קראו כאן איך להרגיל תוכי לאכול כופתיות.

כשליש מהתזונה היומית שלו צריך להיות ירקות ופירות.
ירקות חשובים יותר מפירות. וכאמור מותר הכול חוץ מאבוקדו.
מותר לתוכי לאכול עגבניות, בתנאי שהן אדומות. אם אנחנו יכולים לאכול את העגבנייה, גם התוכי יכול. .

רק חלק קטן מהכמות היומית , פחות משליש, אמור להיות מורכב מפיצוחים (הכוונה לכל הגרעינים למיניהם, אגוזים, פיסטוקים ושאר פיצוחים – כל אלה נכללים בקטגוריה הזאת).
במרכז וטרינרי השרון אנו מוכרים כופתיות איכותיות של חברת נוטריבירד הבלגית.

לצורה שהאוכל מוגש לתוכי יש השפעה על תאבונו.
תוכי יכול לדחות גזר שלם, אבל אולי יאכל אותו בשמחה אם הגזר יהיה חתוך לפרוסות דקות, או יקולף לרצועות דקות בעזרת מקלף.
יש תוכים שמשתגעים על קלחי תירס ויש כאלה שיאכלו גרגירי תירס בודדים.
אפשר ל"השחיל" ירקות שונים על שיפוד מתכתי ולתלות אותו בכלוב.
כמובן יש להקפיד על רחצה יסודית של ירקות ופירות שמוגשים לתכי.
חשוב להרחיק מהכלוב ירקות ופירות אחרי כמה שעות. בקיץ ירקות מתחיל להתעפש אחרי שעתיים שלוש.

שימו לב: לורים, למרות היותם תוכים, הם בעלי דרישות תזונתיות שונות. המזון שלהם מבוסס על דיסות מיוחדות.

ניתן לקרוא עוד על תזונת תוכים, ולקבל דיאטה מפורטת ללורים ולמיינות בספר התוכים, המדריך השלם לגידול תוכים שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי , בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

איך ללמד תוכי לאכול כופתיות

למרות היותן מזון בריא וללא ספק עדיף על גרעינים, רוב התוכים מעדיפים לאכול גרעינים.
למעשה, אם התוכי לא הורגל לאכול כופתיות בהיותו צעיר- יהיה די קשה- אבל בהחלט אפשרי- להרגיל אותו לאכול כופתיות.
איך עושים זאת? אחת השיטות שמצליחה היא "הפרדת מזונות".
הדבר הכי חשוב לדעת הוא שלא מרעיבים את התוכי. אסור להרעיב תוכים. אם נשים רק כופתיות לתוכי שאינו מכיר אותן ונפסיק לתת לו את המזון שהוא מכיר הוא עלול להפסיק לאכול לגמרי ולמות מרעב.
דבר נוסף שחשוב לדעת- כשאנחנו מחליפים מזון לתוכי הוא עלול להיכנס למצוקה. ולכן צריך לדעת בוודאות שהתוכי אינו חולה ואף אינו נשא של מחלות לפני שמחליפים לו את המזון.

הפרדת מזונות:
בבוקר נותנים לו לאכול מה שהוא מכיר ואוהב (בד"כ גרעינים) למשך חצי שעה בלבד.
אחרי חצי שעה מוציאים את הכלי עם הגרעינים, מחביאים בארון, ושמים במקומו כלי אחר עם כופתיות.
ליד הכופתיות יש לשים כלי נפרד ובו ירקות ופירות העונה. (חוץ מאבוקדו).
בתקופה הראשונה סביר להניח שהתוכי לא ייגע בכופתיות!!
לקראת ערב או אחר הצהרים קחו את הגרעינים שהחבאתם בבוקר- תפחיתו כ 20 אחוזים – ותנו לו את היתר, כשהוא מעורבב היטב לתוך הכופתיות.
התוכי בשלב הזה מאד רעב כי מאז ארוחת הבוקר הוא לא נגע בכופתיות.
עכשיו הוא מחפש את הגרעינים שבתוך הכופתיות. הוא אמנם מעיף את הכופתיות החוצה ואוכל רק את הגרעינים, אבל בדרך הוא מתחיל להתרגל לנוכחותן, לצבע, למרקם, לריח- וכמובן לאיך שהכופתיות נראות.
תוכים פשוט לא אוהבים דברים חדשים. כל מה שחדש מפחיד אותם.

למחרת- שוב: גרעינים חצי שעה, אחר כך כופתיות, ולקראת ערב ערבוב 80% מהגרעינים שנשארו אל תוך הכופתיות.
הסיבה שנותנים בערב רק 80% מהגרעינים שנשארים , היא שהתוכי לומד לחכות להוספת הגרעינים בערב. ואם ניתן לו כל מה שהוא רוצה- הוא לא יתאמץ לאכול כופתיות. בצורה כזו התוכי נשאר
טיפ- טיפה רעב ולכן יש לו מוטיבציה לטעום את הכופתיות.

זה יכול לקחת עד חודשיים בתוכי מבוגר עד שהוא "נכנע" ומתחיל לאכול כופתיות. בתוכי צעיר זה לוקח הרבה פחות זמן.
הסיבה שהם "נכנעים" ומתחילים לאכול כופתיות היא פשוטה. תוכים אוהבים לנשנש, בדיוק כמונו…
כשהתוכי אוכל בעיקר בבוקר ושוב בערב- לא קרה כלום. אנחנו לא מרעיבים אותו, ולמעשה זה די דומה למה שקורה בטבע, שם עיקר האכילה מתרחשת בבוקר ובערב.

ניתן לעודד אותו לאכול כופתיות ע"י העמדת פנים שאנחנו אוכלים אותן…תוכים מעתיקים מבני הלהקה שלהם. למעשה, אם יש לכם שני תוכים ואחד מהם אוכל כופתיות, השני יעתיק ממנו ויתחיל גם לאכול כופתיות.
זכרו, זה לטובת התוכי שלכם. תוכי שיאכל רק גרעינים ייחיה הרבה פחות שנים ויהיה פחות בריא מהמצופה.

טיפים לגידול תרנגולות

תרנגולות יכולות להיות חיות מחמד לכל דבר. הם פיקחיות, חמודות להפליא, ומגיבות לבעליהן.

מומלץ ורצוי לגדל אותן על קרקע, בחצר, ובמידת האפשר לתת להן להסתובב בחופשיות על האדמה. חשוב לסגור אותן בלילה ולהגן עליהן מפני טורפים ומזג אוויר קיצוני.

כאשר מחזיקים את התרנגולות בכלוב יש לספק להן מצע של עיתונים, קש, חציר או נסורת ולהחליפו פעם ביום, במידת האפשר.

מזון: יש תערובת מסחרית, מאוזנת, המכילה פחות או יותר מה שתרנגולות צריכות לאכול–ויטמינים, מינרלים, חלבונים ושומנים.
לחם וזרעים בלבד לא מהווים תזונה מאוזנת לתרנגולת.

טיפ חשוב: זה לא רק האוכל – אלא איך התרנגולת משיגה אותו. יש לאפשר לה לנקר באדמה ולחפש בעצמה את המזון. תרנגולת שנמנעת ממנה פעולת חיפוש המזון מנקרת בחברותיה.

בארץ יש חובה לחסן עופות נגד מחלת הניוקאסל.

כמו כן, אם הביצים מיועדות לצריכה יש לחסן את העופות גם לסלמונלה.

קיימים עוד חיסונים, מומלץ להתייעץ עם ווטרינר המטפל בבעלי כנף לגבי קביעת תכנית חיסונים.
יש מחלות העלולות לעבור לבני אדם. מומלץ , בדיוק כמו בגידול תוכים, לבדוק את התרנגולת פעם בשנה למחלת הכלמידיה.
ד"ר שלומית לוי, מרכז וטרינרי השרון, רעננה