אחת ממחלות התוכים החשובות ביותר הינה "מחלת התוכים" , המוכרת גם בשמות אחרים דררת, כלמידופילה , או כלמידיוסיס.
גורם המחלה הוא חיידק מיוחד הנקרא "כלמידיה" – Chlamidia Psittaci .
חשיבות מחלה זו הוא בעובדה שהיא מסוגלת להדביק גם אותנו, בני האדם.
קיימים שלושה מצבים למחלה: ציפור בריאה, ציפור חולה, וציפור נשאית.
ציפור נשאית , בדומה לאדם שהוא נשא איידס, נראית בריאה, אבל החיידק מקנן בגופה. יש תוכים שיחיו את כל חייהם כנשאים ללא כל בעיות וללא הדבקת הסביבה. אבל יש תוכים שיעברו ממצב של נשאות (כלומר חיידק בגופם ללא מחלה )- למצב של מחלה פעילה. אם התוכי ייחשף לסטרס (תעוקה) ,כגון מעבר לבית חדש, שינוי בסביבת התוכי או הטלת ביצים מוגזמת לדוגמה, המחלה עלולה לפרוץ.
כיצד נדבקים
ההידבקות היא כמו בשפעת: החיידקים עוברים באוויר. כשנושמים הפרשות יבשות או חלקיקי נוצות של תוכים נגועים. תוכים נדבקים בקלות אחד מהשני. למזלנו,אצל בני אדם ,בניגוד לשפעת, ההידבקות הרבה יותר נדירה.
איך נוכל לדעת אם התוכי שלנו בריא, נשא או חולה?
יש בדיקות מעבדה שמטרתן לבדוק את נוכחות החיידק בגוף הציפור.
כשמדובר במגדלים עם הרבה ציפורים ניתן לעשות בדיקה מדגמית של מספר ציפורים.
אם המדובר בתוכי שהוא חיית מחמד – חשוב לקחת אותו לבדיקה.כאמור, תוכי יכול להיות נשא של המחלה גם כשהוא נראה בריא.
ניתן לבצע בדיקת דם – או משטח ביב.(משטח ביב פירושו נגיעה קלה ב"טוסיק" של התוכי ולקיחת דגימה)
ברוב המקרים נבצע בדיקת דם. זוהי בדיקה פשוטה: לוקחים טיפת דם מהציפורן של התוכי ושולחים למעבדה מיוחדת. הבדיקה היא מסוג PCR
המעבדה מחפשת בטכנולוגיות מתקדמות את החיידק גורם המחלה. (כאמור- הימצאות החיידק לא בהכרח מעידה על מחלה.
חשוב מאד לחזור על הבדיקה לפחות פעם נוספת ורצוי באופן קבוע מדי שנה.
הימצאות החיידק דורשת טיפול בתוכי גם אם אינו חולה.
כשהתוכי כבר נמצא בטיפול, סיכויי ההדבקה לאנשים הם נמוכים מאד.
חשוב: כאשר התוכי מתחיל טיפול חשוב לנקות היטב את הסביבה בה הוא חי- כולל מקלות, צעצועים, כלי אוכל, והכלוב עצמו. אחרת, למרות שאנחנו מטפלים בו הוא ממשיך להיחשף לחיידק ועלול להדבק שוב ושוב.
סימני המחלה בתוכים
כשתוכי חולה ב"קלמידיה" החיידק עלול לפגוע בין היתר בכבד, בטחול ובמערכת הנשימה. ולכן סימני המחלה אינם ספציפיים. יתכן שלשול ,לעתים צהוב מדי או ירוק, יתכנו סימנים המעידים על פגיעה במערכת הנשימה, החל בנזלת ודלקת עיניים וכלה בקוצר נשימה ולפעמים התוכי יהיה רק שקט מהרגיל .
זוהי רק רשימה חלקית של סימני מחלה אפשריים. בכל מקרה של חשד מצד הרופא המטפל – מומלץ לבדוק. אנו ,במרכז וטרינרי השרון ממליצים על בדיקת כל תוכי שנכנס הביתה או לחצר הפרטית למחלה זו על מנת למנוע סכנה לנו ועוגמת נפש מיותרת.
סימני המחלה בבני אדם
סימני המחלה אינם ספציפיים. הסימנים הנפוצים ביותר הנם צמרמורות, שיעולים,
חום ,כאבי ראש, כאב שרירים ועייפות. לעתים מתפתחת דלקת ריאות.
אין להקל ראש במחלה הזו. יש לדווח לרופא שלכם על חשיפה אפשרית כדי שיינתן הטיפול המתאים. הזנחה עלולה להיות מסוכנת.
בשורה התחתונה: לא צריך להילחץ. המחלה די נדירה בבני אדם (בניגוד לתוכים, שם זו מחלה מאד נפוצה!) . הסיכוי להידבק מתוכי הוא קטן, אם כי אפשרי בהחלט.
דרכי טיפול בתוכים חולים
הטיפול בציפורים חולות או נשאיות נמשך 45 יום. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי וניתן לתת אותו:
בזריקות שבועיות (סדרה של 7-8 זריקות)- טיפול זה ניתן בדרך כלל רק לתוכים חולים בגלל עלותו ומכיוון שהתרופה לא תמיד זמינה.
טיפול בסירופ הניתן לפי מרשם הווטרינר. בעל התוכי נותן לו סירופ בכמות מדויקת פעם ביום ישירות לתוך הפה.
טיפול במים:
ניתן לרסק כדורי אנטיביוטיקה (שניתנים במרשם ע"י הווטרינר) ולהמיסם במי השתייה של התוכי. כמות האנטיביוטיקה וכמות המים בו היא מומסת תלויים בסוג התוכי.
טיפול זה אינו מומלץ לתוכי חולה מאחר ויעילותו ,יחסית לטיפולים האחרים –פחותה. (אין דרך להיות בטוח שהתוכי שותה את הכמות אותה הוא אמור לשתות.)
אנו מטפלים בטיפול במים כאשר התוכי נשא ואינו חולה, או כאשר הבעלים לא מסוגל לטפל בתוכי שלו.
טיפול במים ניתן גם כאשר עלינו לטפל בכמה תוכים בבת אחת.
ניתן לקרוא עוד על מחלה זו ומחלות נוספות ב"ספר התוכים- המדריך השלם לגידול תוכים" שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי בהוצאת הקיבוץ המאוחד.