תוכים וצעצועים

אין  תוכי שלא אוהב לשחק. יש צעצועים לא מתאימים, יש תוכים חסרי ביטחון וביישנים, ויש בעלים שלא משקיע מספיק בתוכי ומלמד אותו להתגבר על הפחדים שלו.

אבל אין תוכי שלא אוהב לשחק!!!

תוכי צריך משחקים בדיוק כמו ילד.

גידול תוכי בלי   משחקים   ,או  עם צעצוע  מיושן אחד   יפגע בהתפתחותו הרגשית והמוטורית של התוכי.

כדי למנוע שעמום מומלץ להחליף באופן קבוע בין הצעצועים.

מגוון צעצועים מאפשר לתוכי בנוסף  לשחרור תוקפנות , הזדמנות  לקבלת החלטות.   כשמגישים לתוכי שני צעצועים  הוא בוחר בעצמו   וכך נוסף למשחק עצמו הוא חווה תחושה שהוא אדון  לזמנו.  תוכים אוהבים את זה.

תוכי צעיר זקוק לצעצועים רבים: יש להגיש לו מפעם לפעם  שני צעצועים חדשים כדי שיוכל  לבחור. .

לתוכי בוגר  יש להגיש לפחות פעם בחודש צעצוע חדש.

לפחות על חלק מהצעצועים  להיות עמידים,  אבל תוכי זקוק גם לצעצועים שיוכל להשמיד. אם  לא יקבל הוא כבר ימצא בעצמו.

אם התוכי שלכם לא שיחק בצעצוע מעולם , סביר להניח שהוא יפחד מכל צעצוע  שתתנו לו  בהתחלה.

דרך טובה להפחית את פחדי התוכי ולגרום לו להתעניין בצעצוע היא לשחק עם הצעצוע בעצמכם כשאתם בטווח הראיה שלו  ומחוץ לכלוב לזמן קצר.

אחרי שהתוכי יתרגל אפשר להכניס את הצעצוע לכלוב.

 

מומלץ להתבונן בתוכי  לכמה דקות כשהוא משחק עם צעצוע חדש.

הצעצועים שלנו מיועדים לגרות את התוכי שלך ע"י חשיפה  למגוון רחב של צורות, צבעים וטקסטורות.

צעצועים שונים  מעודדים  פעילויות שונות ומספקים גירוי  גופני ומנטאלי  כאחד.

שימו לב: כל הצעצועים כאן הם צעצועים מתכלים. התוכי "ישמיד" אותם בקצב שלו.

לכך הם מיועדים. תוכי צריך להרוס ולפרק חפצים שונים בעזרת מקורו וציפורניו.

אם לא נספק לו אפשרות כזו , עלול התוכי לפנות לפעילות שאינה רצויה: השמדת נוצותיו או כרסום רהיטי הבית, לדוגמה.

רצוי לתת לתוכי צעצועים ממספר קבוצות:

צעצועי "התעמלות": נדנדה , סולם וכדומה.

" צעצועי רגל": אלו הם צעצועים המונחים על הרצפה והתוכי אמור לשחק בהם בעזרת רגלו. משחק כזה מפתח את הקואורדינציה ואת המוטוריקה של כף הרגל.

צעצוע מתכלה: התוכי מפרק את הצעצוע המורכב מחבלים, רצועות עור וכדומה.

צעצועי חיפוש מזון: מחביאים פריט מזון נחשק בתוך הצעצוע והתוכי מנסה להוציאו. אלו הם צעצועים מתוחכמים המאתגרים את התוכי.

כמו כן יש לנו שורת צעצועים המותאמים לתוכים שתולשים את נוצותיהם. חשוב: כל תוכי תולש חייב להיבדק ע"י ווטרינר תוכים כדי לשלול תלישה הנובעת ממחלות.

הצעצועים שלנו מחולקים לפי גודל התוכי. אנא הקפידו לקנות צעצוע מתאים.

קביעת מין התוכי

אחת השאלות הנפוצות ביותר שאנו נשאלים היא איך מבדילים בתוכים בין זכר לנקבה.  התשובה פשוטה:

ברוב סוגי התוכים אי אפשר לדעת . למעט תוכים יוצאי דופן כמו האקלקטוס, לדוגמה, שם הזכר והנקבה שונים לחלוטין, ברוב סוגי התוכים הזכר נראה בדיוק כמו הנקבה.

שתי שיטות עיקריות משמשות לאבחנה: בדיקה אנדוסקופית  ובדיקת דם.

 בדיקה אנדוסקופית

היא ניתוח לכל דבר: מרדימים את התוכי, עושים חור בצידי הגוף ומכניסים דרכו סיב אופטי. הרופא המבצע מסתכל דרך הסיב האופטי ומבחין בשחלה או באשך.

יתרון השיטה הוא בעובדה שניתן לדעת בנוסף למין התוכי , מה מצב אברי הרבייה שלו והאם הוא מוכן לרבייה.

החיסרון: התהליך  דורש מיומנות גבוהה של הווטרינר המבצע .

בנוסף לכך, זהו ניתוח לכל דבר על הסיכונים שבו- החל בהרדמה , כלה בניתוח, וסיבוכיו האפשריים. (זיהום, דימומים ועוד).

 

בדיקת דם:

 זו השיטה המומלצת לתוכים שאינם משמשים לרבייה. בשיטה זו נלקחת טיפה אחת של דם מהציפורן ונשלחת למעבדה בחו"ל.

המעבדה מבצעת בדיקת דנ"א וקובעת האם התוכי הוא זכר או נקבה.

יתרונות השיטה:  פשוטה, ללא ניתוח, ללא כאב, התהליך מתבצע בשניות.

הדיוק רב יותר.

אנחנו במרכז וטרינרי השרון מבצעים את בדיקת הדם באופן קבוע לאותם הלקוחות הרוצים לדעת את מינו של התוכי שלהם.

מחלת הכלמידיה בתוכים (דררת)

אחת ממחלות התוכים החשובות ביותר הינה "מחלת התוכים" , המוכרת גם בשמות אחרים דררת, כלמידופילה , או  כלמידיוסיס.

גורם המחלה הוא  חיידק מיוחד הנקרא "כלמידיה"  –  Chlamidia Psittaci  .

חשיבות מחלה זו הוא בעובדה שהיא מסוגלת להדביק גם אותנו, בני האדם.

קיימים שלושה מצבים למחלה:  ציפור בריאה,  ציפור חולה,  וציפור נשאית.

ציפור נשאית , בדומה  לאדם שהוא נשא איידס, נראית בריאה, אבל החיידק מקנן בגופה. יש תוכים שיחיו את כל חייהם כנשאים ללא כל בעיות וללא הדבקת הסביבה. אבל יש תוכים שיעברו ממצב של נשאות (כלומר חיידק בגופם ללא מחלה )- למצב של מחלה פעילה.   אם התוכי ייחשף לסטרס (תעוקה) ,כגון מעבר לבית חדש, שינוי בסביבת התוכי או הטלת ביצים מוגזמת לדוגמה,  המחלה עלולה לפרוץ.

כיצד נדבקים

ההידבקות היא כמו בשפעת: החיידקים עוברים באוויר. כשנושמים הפרשות יבשות או חלקיקי נוצות של תוכים נגועים.  תוכים נדבקים בקלות אחד מהשני. למזלנו,אצל בני אדם ,בניגוד לשפעת, ההידבקות הרבה יותר נדירה.

איך נוכל לדעת אם התוכי שלנו בריא, נשא או חולה?

יש בדיקות מעבדה שמטרתן לבדוק את נוכחות החיידק בגוף הציפור.

כשמדובר במגדלים עם הרבה ציפורים ניתן לעשות בדיקה מדגמית של מספר ציפורים.

 אם המדובר בתוכי שהוא חיית מחמד – חשוב לקחת אותו לבדיקה.כאמור, תוכי יכול להיות נשא של המחלה גם כשהוא נראה בריא.

ניתן לבצע  בדיקת דם  – או משטח ביב.(משטח ביב פירושו נגיעה קלה ב"טוסיק" של התוכי ולקיחת דגימה)

 ברוב המקרים נבצע בדיקת דם. זוהי בדיקה פשוטה: לוקחים טיפת דם מהציפורן של התוכי ושולחים למעבדה מיוחדת. הבדיקה היא מסוג PCR

המעבדה מחפשת בטכנולוגיות מתקדמות את החיידק גורם המחלה. (כאמור- הימצאות החיידק לא בהכרח מעידה על מחלה.

חשוב מאד לחזור על הבדיקה לפחות פעם נוספת ורצוי באופן קבוע מדי שנה.

 הימצאות החיידק דורשת טיפול בתוכי גם אם אינו חולה.

כשהתוכי כבר נמצא בטיפול, סיכויי ההדבקה  לאנשים הם נמוכים מאד.

חשוב:  כאשר התוכי מתחיל טיפול  חשוב לנקות היטב את הסביבה בה הוא חי-  כולל מקלות, צעצועים, כלי אוכל, והכלוב עצמו.  אחרת, למרות שאנחנו מטפלים בו הוא ממשיך להיחשף לחיידק ועלול להדבק שוב ושוב.

 

סימני המחלה בתוכים

כשתוכי חולה ב"קלמידיה" החיידק עלול לפגוע  בין היתר בכבד, בטחול ובמערכת הנשימה. ולכן סימני המחלה אינם ספציפיים.  יתכן שלשול ,לעתים צהוב מדי או ירוק, יתכנו סימנים המעידים על פגיעה במערכת הנשימה, החל בנזלת ודלקת עיניים וכלה בקוצר נשימה  ולפעמים התוכי יהיה רק שקט מהרגיל .

זוהי רק רשימה חלקית של סימני מחלה אפשריים. בכל מקרה של חשד מצד הרופא המטפל – מומלץ לבדוק.  אנו ,במרכז וטרינרי השרון ממליצים על בדיקת כל תוכי שנכנס הביתה  או לחצר הפרטית למחלה זו על מנת למנוע סכנה לנו ועוגמת נפש מיותרת.

 

סימני המחלה בבני אדם

סימני המחלה אינם ספציפיים. הסימנים הנפוצים ביותר הנם צמרמורות, שיעולים,

חום ,כאבי ראש, כאב שרירים ועייפות. לעתים מתפתחת דלקת ריאות.

אין להקל ראש במחלה הזו. יש לדווח לרופא שלכם על חשיפה אפשרית כדי שיינתן הטיפול המתאים. הזנחה עלולה להיות מסוכנת.

בשורה התחתונה: לא צריך להילחץ. המחלה די נדירה בבני אדם (בניגוד לתוכים, שם זו מחלה מאד נפוצה!) . הסיכוי להידבק מתוכי הוא קטן, אם כי אפשרי בהחלט.

דרכי טיפול בתוכים חולים 

הטיפול בציפורים חולות או נשאיות  נמשך 45 יום. הטיפול הוא טיפול אנטיביוטי וניתן לתת אותו:

בזריקות שבועיות (סדרה של 7-8 זריקות)- טיפול זה ניתן בדרך כלל רק לתוכים חולים בגלל עלותו ומכיוון שהתרופה לא תמיד זמינה.

טיפול בסירופ הניתן לפי מרשם הווטרינר. בעל התוכי נותן לו סירופ בכמות מדויקת פעם ביום ישירות לתוך הפה.

טיפול במים:

ניתן לרסק כדורי אנטיביוטיקה (שניתנים במרשם ע"י הווטרינר) ולהמיסם במי השתייה של התוכי. כמות האנטיביוטיקה וכמות המים  בו היא מומסת תלויים בסוג התוכי.

טיפול זה אינו מומלץ לתוכי חולה  מאחר ויעילותו ,יחסית לטיפולים האחרים –פחותה. (אין דרך להיות בטוח שהתוכי שותה את הכמות אותה הוא אמור לשתות.)

אנו מטפלים בטיפול במים כאשר התוכי נשא ואינו חולה, או כאשר  הבעלים לא מסוגל לטפל בתוכי שלו.

טיפול במים ניתן גם כאשר עלינו לטפל בכמה תוכים בבת אחת.

ניתן לקרוא עוד על מחלה זו ומחלות נוספות ב"ספר התוכים- המדריך השלם לגידול תוכים" שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

בדיקה כללית בתוכי- מה זה ולמה זה חשוב

גידול של ציפורים, ובמיוחד תוכים, הוא יותר מסובך מגידול של כלב או חתול.

תוכים  מסווים ומסתירים  סימני מחלה.

בנוסף לכך, כלבים וחתולים מגיעים לחיסון פעם בשנה ואז הווטרינר בודק אותם. ואילו תוכי, מאחר ואנחנו  לא מחסנים אותו  באופן שיגרתי (לפחות לא תוכי שגדל כחיית מחמד) – אין לווטרינר/ית הזדמנות לבדוק אותו.

ולכן, יש חשיבות גדולה לביקור השנתי אצל הווטרינר.

ולמה חשוב לבדוק תוכי שנראה לכם בריא?

 תוכי ,גם כשהוא חולה , מסוגל להמשיך לאכול (בדרך כלל) , לפעמים עד הרגע האחרון. כלומר- בניגוד לכלב או לחתול, שמפסיקים לאכול ומראים לנו שהם חולים, תוכי יכול להיות מאד חולה ולהצליח להעמיד פנים  שהכל בסדר.

 ואז כשהוא כבר לא מסוגל לאכול, יהיה הרבה יותר קשה לעזור לו.

בבדיקה הכללית הווטרינר בודק :

את משקל התוכי– אם התוכי שוקל פחות מידי או יותר מדי- אולי יש לו בעיה בריאותית!

יש תוכים שסובלים מנטייה להשמנה- אנחנו  במרכז וטרינרי השרון שמים לב לעליה במשקל ומתכננים דיאטה כדי למנוע בעיות הכרוכות בעודף משקל.

(בעיות לב, נשימה, כלי דם , סכרת ועוד)

אם התוכי הוריד ממשקלו בצורה משמעותית למרות שכל היתר נראה בסדר- אולי הוא מתחיל לפתח בעיה בריאותית.

אין ספק שאם מגלים בעיה בריאותית ,סיכויי ההחלמה גדלים ככל שמאתרים אותה בהקדם.

בבדיקה גופנית , הווטרינר/ית בודק/ת אם יש סימני הפרשה מהאף, העיניים, הפה או הביב. כל אחד מאלה עלול להעיד על בעיה בריאותית שהבעלים לא בהכרח ישים לב אליה.

בבדיקה גופנית הווטרינר גם ממשש את החזה ואת בטן התוכי.

הוא או היא מקשיב/ה ללב ולריאות, בודק/ת את הנוצות ומתרשם/ת מהמצב הכללי של הציפור.

אנחנו במרכז וטרינרי השרון מקפידים על איכות המזון שהציפור שלכם אוכלת. (ראו מאמר נפרד- מה התוכי צריך לאכול) . בביקור השנתי עם התוכי שלכם נוודא שהוא מקבל מגוון מזונות התורם לבריאותו  ונלמד אתכם איך להרגיל את התוכי שלכם לאכול מזון בריאות ולא רק "ג'אנק פוד" .

חלק גדול מהבדיקה השנתית בתוכים מוקדש לשיחה עם הבעלים . לפעמים דברים שלא שמתם לב אליהם או לא חשבתם שיש להם חשיבות יעלו ויצוצו בשיחה כזו. למשל תוכי שהתחיל לשתות יתר על המידה. לכאורה דבר פשוט אך למעשה זהו ממצא רפואי בעל חשיבות רבה העלול להעיד על בעיה בכליות או בכבד, לדוגמא. הווטרינרית תשאל אתכם על  הרגלי התזונה של התוכי שלכם, תדבר אתכם על חינוך התוכי, איך לחשוף אותו לגירויים שונים ואיך לשמור על התוכי שלכם בריא – הן גופנית והן נפשית.

למרות שגידול של תוכים הוא כאמור מורכב יותר מזה של חתולים או כלבים הרי שתוכי בריא מהווה מקור שמחה לבעליו. השילוב של החברותיות, האינטיליגנציה ושמחת החיים הופכות תוכים לחיות מחמד מדהימות. אנו במרכז וטרינרי השרון נשמח לעזור לכם  לגדל את התוכי שלכם בצורה הנכונה ביותר.

מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא בספר "ספר התוכים- במדריך השלם לגידול תוכים" שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי. (הוצאת הקיבוץ המאוחד)

תוכים: גידול והחזקה

בעלי כלבים וחתולים רגילים לקחתם פעם בשנה לווטרינר לבדיקה שנתית ולחיסונים. ביקור שנתי אצל הווטרינר חשוב אפילו יותר כאשר מדובר בתוכים וציפורים אחרות. (זה חייב להיות וטרינר המטפל בציפורים)

ציפור, בניגוד לכלב ולחתול, נוטה להסתיר את היותה חולה. היא בדרך כלל ממשיכה לאכול גם כשהיא חולה.

             ככל שהמחלה מחמירה הציפור פחות "מזייפת".

ככלל, צפור שנראית חולה- היא חולה מאד.

וציפור שנראית חולה מאד- לעתים מצבה אנוש!

 

ולכן חשוב מאד לבדוק צפור פעם בשנה : הרבה סימני מחלה "מוסווים" יתגלו ע"י הווטרינר ויטופלו לפני שתתפתח מחלה רצינית. ניתן לקרוא עוד בנושא זה במאמר "בדיקה כללית בתוכי".

סימני מחלה

הסימן הנפוץ ביותר לתוכי חולה הוא "ניפוח נוצות". תוכי שישן באמצע היום  ונוצותיו נפוחות הוא תוכי חולה.

סימנים נוספים להתפתחות מחלה עלולים להיות: נזלת והתעטשויות, שלשול או שינוי בצבע ובאופי ההפרשות, שינוי בתיאבון ובצריכת מים, שינוי בפעילות (תוכי שקט מהרגיל- או עצבני וחסר מנוחה). שינוי בקולו (הציפור נשמעת צרודה, קולה שונה מהרגיל), נפנוף בזנב, או ישיבה על קרקעית הכלוב במקום על המקל או הענף-  כל אלה הם סימני מחלה חשובים, אם כי לא היחידים.

מזון

הבעיה הנפוצה ביותר בתוכים  היא תת תזונה. חלק גדול מהציפורים בשבי סובלות מחוסר ויטמינים, חוסר סידן, חוסר חלבונים ועוד.

הדרך הטובה  ביותר להבטיח דיאטה מאוזנת היא לתת לציפור מגוון של מאכלים.

זרעונים: תערובת זרעונים אמורה להוות רק שליש מהתזונה היומית ולא את כולה. (בגרעיני חמניה יש כ 40% שומן ואין מספיק ויטמינים וסידן )

ירקות ופירות: צריכים להוות כשליש מהתזונה היומית. כעיקרון, כל מה שאנחנו אוכלים אפשר להציע לתוכי חוץ משוקולד ואבוקדו. לדוגמה-

גזר, ברוקולי, תרד, דלעת, נבטים, פלפל אדום, ירוק וצהוב, תירס ופירות שונים.

כופתיות: שליש נוסף של התזונה היומית.

ניתן להציע לחם מלא, פסטה (מבושלת ולא מבושלת) ביצים, דגנים, עוף מבושל, גבינה, ירקות מבושלים וכולי.

אסור לתת לציפור שוקולד , אבוקדו ואלכוהול

 

פירוט רב בנושא התזונה ניתן למצוא במאמר "תזונת התוכים" ובספר "ספר התוכים- המדריך השלם לגידול תוכים " שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

 

יש להחליף את המזון מדי יום ביומו. פירות וירקות שלא נאכלו- יש להרחיקם תוך מספר שעות.

מים: מים טריים מדי יום בכלוב.

חשוב למקם את כלי האוכל והמים רחוק מההפרשות של הציפור.

סידן: אם התוכי אוכל כופתיות יום יום אין צורך להוסיף סידן.

 אם לא- חשוב לשים אבן גיר ותוספים המכילים סידן כגון קליפות של ביצה קשה  (לא לשים קליפות שלא בושלו!)  , עצם של עוף  ועוד. הוספת סידן חשובה במיוחד בתוכיות המטילות ביצים  ובג'אקויים שלא אוכלים כופתיות.

 

ויטמינים: גם כאן: תוכי שאוכל כופתיות וירקות לא צריך תוספים.

דרושה הרבה סבלנות כדי לשנות הרגלי תזונה של תוכי. לפעמים יעברו שבועות עד שיתחיל לאכול משהו חדש. תארו לעצמכם לקבל סטייק אחרי שכל חייכם אכלתם גרעיני חמניות . לא הייתם יודעים אם לאכול את זה, לשבת על זה, לשחק איתו או לפחד ממנו. כך בדיוק התוכי.

הקטנת כמות הגרעינים בצורה מדורגת ומבוקרת תעזור לכם לגמול את התוכי מגרעינים ולהרגיל אותו למגוון מזונות.

אנחנו במרכז וטרינרי השרון, נשמח לייעץ לכם באיזו שיטה תוכלו להרגיל את התוכי שלכם לאכול מגוון מזונות.

אבני חצץ (GRIT)

רצוי להימנע מאבני חצץ. תרנגולות צריכות אותן. תוכים- לא!

סביבת התוכי

התוכי הוא חיה חברותית הדורשת תשומת לב. מקום טוב בשבילו יהיה בסלון, במקום בו מתנהלים חיי הבית .לא לשים תוכי במטבח– עשן ואדי טפלון הם רעילים!

טמפרטורה: יש להימנע מקרבה למזגן. רוחות פרצים עלולות להזיק לתוכי.

לחות: רוב הציפורים תיהנינה מעודף לחות- אפשר להכניס אותן לחדר האמבטיה כשמתקלחים, או להתיז מדי פעם מים על הנוצות.

אור ואויר: הציפור תפיק תועלת מחשיפה לאוויר הפתוח ואור השמש (שאינו מסונן דרך זכוכית). במזג אויר נוח אפשר להוציא את התוכי בתוך הכלוב להתאוורר. (ולשמור עליו מפני חתולים וכלבים).

נקיון

יש לנקות את כלי האוכל והמים יום יום.

יש להחליף את הניר שעל קרקעית הכלוב מדי יום ביומו.

פעם בשבוע יש לנקות את הכלוב היטב- כולל המקלות שבתוכו, הצעצועים וכדומה. ניתן להשתמש בסבון כלים וחשוב לשטוף טוב.

ציפור צריכה לישון בין 8-12 שעות. ניתן לכסות את הכלוב כדי לאפשר לתוכי שינה רגועה.

רצוי לתת לתוכי ענף  לעמוד עליו במקום מקלות הפלסטיק הסטנדרטיים. יש להקפיד על ענף מעץ לא רעיל, ולוודא שהעץ לא עבר ריסוס.

צעצועים –מומלצים. יש להקפיד על צעצוע המתאים לגודל התוכי. צעצוע בטוח לתוכון יהיה אולי מסוכן לג'אקו המסוגל לפצח  אותו.

 ניתן לשים מראה , אך אם התוכי מקיא מולה יש להרחיקה.

אנחנו במרכז וטרינרי השרון ממליצים שלא להשאיר תוכים בלי צעצוע או שניים, ולגוון מדי פעם. ניתן לראות ב-

חנות מקוונת המוכרת צעצועים שונים לתוכים.

ציפורנים, מקור, כנפיים: ראו מאמר מפורט "קיצוץ נוצות"

חשוב לקצוץ נוצות כנף (לא לבד! ) כדי להוציא מדי פעם את התוכי מהכלוב ולאפשר לו חופש פעולה. הקיצוץ אינו כואב והנוצות ממשיכות לצמוח לאורך חיי התוכי. אנו במרכז וטרינרי השרון מאמינים כי לגדל תוכי הסגור בכלוב קטן 24 שעות ביממה גובל בצער בעלי חיים.

ציפורנים- לפעמים צריך לקצוץ – רק ע"י וטרינר. ציפורן עלולה לדמם וחייבים לעצור את הדימום מיד. ציפורן ארוכה מדי עלולה לגרום לשבירת רגל.

יש להימנע: -ממקלות עטופים בניר זכוכית

                   -מעשן סיגריות, קוטלי חרקים, בישול במחבת טפלון

                   -מגישה לצמחי בית רעילים

                   -ממגע עם חתולים (במיוחד) ,כלבים וילדים קטנים.

                   -מאבוקדו ומשוקולד

אל תתנו אנטיביוטיקה ללא מרשם רופא (גם אם מגדל תוכים "המליץ " לכם .האם כשאתם חולים אתם מקבלים עצות משכנים – או הולכים לרופא? )

אל תחכו לראות איך הציפור החולה תרגיש מחר. מחר היא עלולה למות.

ניתן לקרוא על נושאים אלה ועוד ב"ספר התוכים- המדריך השלם לגידול תוכים" שנכתב ע"י ד"ר שלומית לוי, הוצאת הקיבוץ המאוחד.